וובינר "לא להשאיר כסף על השולחן" עם איתן רותם, 23 בדצמבר 2014 (מומלץ להעביר ל-HD)


* * * * *

לרשותכם חוברת השיעור להורדה:
pdf-book
 
 

19 מחשבות על “וובינר "לא להשאיר כסף על השולחן" עם איתן רותם, 23 בדצמבר 2014 (מומלץ להעביר ל-HD)”

  1. תודה. תמיד מועיל ומעשיר.
    אם נסתכל על תקופה ארוכה (של S&P) נראה שבד”כ סטיות שליליות של macd קיימות עם סיום מגמה – מאד נוח – יש זמן להתכונן. אך מצד שני, הסיום של התיקון הוא מאד מפתיע. המחיר משתנה במהירות. פעמים רבות הנסיגות הזמניות אפילו לא קיימות והמגמה חזקה מאד. מהם הסימנים שנותנים לך בטחון במגמה החדשה. אני שם לב, שכאן אני חסר בטחון. כמו שאמרת “בלי דילמות והחלטות” לפי מה מחליטים?

    הגב
    • דודו היקר
      זה פשוט. באמת אין צורך ב”החלטות”.
      אנחנו תמיד ממתינים לכיפוף הראשון ב- SPY, ורק אחריו ממקמים את הפקודות שלנו. אם הן תוספות, יופי – זה אומר שיש מגמה ברורה. אם הן לא תופסות – גם יופי, זה אומר שהן לא היו צריכות לתפוס, ומשחררות אותך מתנודת-הסרק.
      יום נפלא
      איתן

      הגב
  2. הי איתן הכל נהיר כרגיל ומעניין.
    איך קופסא קטנה תניב יותר כסף אם הסיכון הוא קבוע וכך גם הפארשיאל?
    הרי אם יהיה הפסד הוא יפסיד את אותה כמות בדיוק שיכל להרוויח ברווח של אותה קופסא קטנה.
    אנא הסבר.
    תודה רבה

    הגב
    • זיו היקר
      קופסא קטנה יותר תאפשר לך להשקיע כמות גדולה יותר באותה רמת סיכון!
      לכן בעוד שההפסד המקסימלי תחום ל-R הסיכון הנוח שלך, הרי שהרווח יהיה על כמות מניות גדולה יותר, וגם פוטנציאל הרווח יהיה גדול יותר.
      דוגמא:
      מניה עם:
      פוטנציאל (קלטנר) ב-40
      טריגר 33
      סטופ 30
      אתה רואה שיש לך סיכון של 3 (33 פחות 30), מול פוטנציאל של 7 (40 פחות 33). כמות המניות ל-100$ סיכון = 33 (100 חלקי 3).
      עכשיו נניח שהטריגר ב-32 ולא ב-33, כלומר הקופסא קטנה יותר. מה קיבלת?
      עכשיו יש לך סיכון של 2 (32 פחות 30), מול פוטנציאל של 8 (40 פחות 32). כמות המניות ל-100$ סיכון = 50 (100 חלקי 2).
      במקרה השני אתה מסכן בדיוק את אותו סיכון (100$) אבל הרווח (בכסף, לא באחוזים) יהיה גדול פי 1.5 (50 חלקי 33).
      יום נפלא
      איתן

      הגב
  3. שלום איתן.
    נהנה ומחכים לשמוע השיעורים שלך. בינתיים אני עוד בלימודים סיימתי שעור 8, האם לדעתך כדאי כבר להיכנס לסחור ? אני מעוניין אם אפשר לקבל הדרכה / הנחיות /המלצות עם מי לסחור, כיום אני סוחר דרך הבנק והפעולות יקרות.
    בברכה
    ירמיהו

    הגב
    • ירמיהו היקר
      סיים לפחות את שיעור 10 חלק ב’ לפני שאתה מתחיל את שנת הליווי. זה חשוב ועושה סדר בראש.
      בנק – מחוץ לתחום! זה לא מקום שמתאים להשקעות בניירות ערך, לא מבחינת עמלות (יקרות בטירוף) ולא מבחינת תשתית (תוכנה עם פקודות אוטומטיות).
      מומלץ – אינטראקטיב ברוקרז המדורג מס’ 1 בעולם ב-3 השנים האחרונות. פנה ל-בי טריידר הנציג שלו בארץ. https://www.betrader.co.il/member-of-the-exchange-american/
      יום נפלא
      איתן

      הגב
  4. תודה איתן על וובינר – מעניין ומבהיר מאד
    את החומר..
    ויש שאלה: בחצי השני של המניה – לאחר ה LMT, עובדים בעיקר עם הסטופים. האם אפשר להעביר סטופ גם לתקרה אדומה של הקופסא, שבעצם יכולה להיות עכשיו הבסיס של הקופסא הבאה..
    או להשתמש בPSAR?

    הגב
    • תרצה היקרה
      לא כדאי לנחש אם תקרה תהפוך לרצפה… בכל לא כדאי לנחש 🙂
      פשוט לעבוד לפי הספר עם דארווס ו-PSAR והכל זורם.
      יום נפלא
      איתן

      הגב
  5. לגבי הדוגמא של VRINT:
    1. ע”פ ההסבר שלמדנו בשיעורים, הטריגר לא היה אמור להתממש מאחר והנר שבא אחריו היה גבוה ממנו.
    2. ע”פ הגרף הסטופ של החצי השני היה אמור להיות במחיר 58.5 (תחתית הקופסה העליונה)ולא ב 59.79
    מה ההסבר לנ”ל?

    הגב
    • שמעון היקר
      1. הטריגר (תקרת דארווס) שהוא הגבוה של 15/10 נפרץ ב-20/10. כלומר היתה כבר יכולה להיות קניה ב-20/10. אבל באותו יום עדיין לא מיקמנו פקודות קניה. אי לכך קנינו מעל הגבוה של ה-20/10 שכבר “קנה” את הטריגר יום קודם.
      2. הסטופ התקרב בזכות פרבוליק סאר PSAR שהוא הכלי המשלים ל-דארווס בניהול הסטופ. ראה בשיעור 5 (ניהול עסקאות סיניור וג’וניור).
      יום נפלא
      איתן

      הגב
  6. שלום איתן
    השיעור היה מעניין ביותר, ולימד הרבה מאוד.
    מה שמיוחד בשיעור זה ובכל השיעורים האחרונים, שלמרות שהנושא מוכר לי, הם עדיין מעוררים עניין ובעיקר עוזרים בצורה מפתיעה לארגן ולסדר את החשיבה בנושא.
    תודה רבה רבה
    שרה סגל

    הגב
  7. כמה אתה נוהג לסכן בטרייד בודד מתוך התיק – ברור שזה סכום שאנו שקטים לגביו אך אם הוא קטן מדי אז התיק פשוט לא יזוז – ההפסדים וגם הרווחים יהיו קטנים. מתוך הנסיון שלך כמה היית מסכן מתוך תיק לדוגמא של 100Kִִִִ דולר ?

    הגב
    • אייל היקר
      חשבון פשוט
      לדוגמא:
      1. תיק של 100,000 דולר
      2. סיכון לנבחרת (לחודש עד חודשיים): 4,000 דולר (4% מהתיק כולו = קופסת סיכון אחת לכל התיק)
      3. מס’ מניות בנבחרת: 10 מניות
      4. סיכון למניה: 400 דולר (קופסת סיכון אחת למניה אחת)
      5. התיק יעשה בממוצע רווח בגודל של קופסא אחת לקמפיין כלומר 4%, כפול 4-6 קמפיינים בשנה = תשואה שנתית בין 16% ל-24% בשנה.
      6. בשוק יורד, בשורט, התשואה תהיה גבוהה יותר בשל התנודתיות הגבוהה.
      בברכה,
      איתן

      הגב

כתוב/כתבי תגובה