"לקנות ולשכוח" או: איך מגזין "פורצ'ן" מחק פורצ'ן (הון)… אוגוסט 2014

בבלוג המתפרסם באתר סיקינג אלפא, עוקב אחד הגולשים על כתבה אחת שהתפרסמה באוגוסט 2000 במגזין פורצ’ן.
במגזין סומנו עשר מניות מובילות המומלצות לטווח של עשור מתוך מדד ה-S&P 500 והגדיר את הפוזיציה כ”לקנות ולשכוח”.
מאז הכתבה ההיא חלפו 14 שנה. בזמן הזה הניב מדד ה-S&P 500 תשואה חיובית של 31%. כמה הניב תיק ההשקעות שנבחר על ידי כלכלני פורצ’ן? תשואה שלילית של 59%. [ מקור בעברית: אתר ביזפורטל ]

תגלית חדשה? השקעות לטווח ארוך לא עובדות?
לא חברים. אלה חדשות מאוד ישנות. בספרו השני (מ-1939) הראה המשקיע האגדי ג’סי ליוורמור לאילו תהומות נפלו “המניות החמות ביותר לטווח ארוך” מ-1919, כלומר 20 שנה קודם לכן.
עברו 100 שנה אבל זה אותו הקונץ. מה הקונץ? ככל שמתרחקים מנקודת הקניה, יש פחות ופחות קשר בין סיבת הקניה לבין המציאות המשתנה. ולכן ככל שחולף הזמן, ההשקעה נעשית מסוכנת.
“השקעות לטווח ארוך” זה ההיפך מגמישות, ההיפך מהסתגלות לשינויים, ההיפך מלמידה, וההיפך ממחשבה פתוחה. וזה בעיקר ההיפך מהסקת מסקנות מהסטוריה ארוכה מאוד של כשלונות חוזרים ונשנים.
למרבה הצער, כמעט כל גופי ההשקעה הממוסדים המוכרים לנו ממשיכים להיות חסידים שוטים של השיטה הנפסדת הזו.
מה המסקנה שלנו? לא להישען לטווחים ארוכים על מי שנשען בעצמו על “השקעות לטווח ארוך”.
ומה שיטת ההשקעה שכן שומרת על גמישות, שכן מסתגלת לשינויים, ושגם ידידותית למשקיע? השקעה ב”נבחרת” של 5-10 מניות, והחלפת הנבחרת כל חודשיים בממוצע. כך, אין צורך שכל מניה “תנצח”.
די לנו ב-2 להיטים בנבחרת כדי שכל הנבחרת תנצח. נבחרת מנצחת כל חודשיים, ברוגע ובשקט נפשי.
אם אהבת את השיעור, אני מזמין אותך לשלוח אותו לחברים/מכרים כי השיעור יהיה חשוב ומועיל גם להם. הם יודו לך.
יום נפלא
איתן רותם

כתוב/כתבי תגובה